פסק-דין בתיק ת"א 21402-01-10

1.         התובע, יליד 1945, עצמאי קבלן עבודות ניקיון וגינון, עתר נגד הנתבעת לפצותו בגין נזקי גוף שנגרמו לו לטענתו, בשל תאונת דרכים מיום 11/01/09 (להלן - התאונה).

2.         אין מחלוקת בשאלת החבות על פי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה - 1975 (להלן - החוק).

3.         ד"ר ברוורמן מונה כמומחה מטעם בית המשפט בתחום הא.א.ג לצורך הערכת נכותו של התובע כתוצאה מהתאונה (להלן - המומחה).

המומחה קבע, בחוות דעת מיום 04/07/11, כי לתובע לא נותרה נכות צמיתה כתוצאה מהתאונה.

4.         ב"כ הצדדים הסכימו לפסיקה על דרך הפשרה כאמור בסע' 4(ג) לחוק, ללא שמיעת עדויות ולאחר השמעת טיעונים בעל פה (ראה הצהרת ב"כ הצדדים בפתח ישיבת 04/04/12).

5.         לאחר שמיעת טיעוני ב"כ הצדדים ועיון במסמכים הרלוונטיים (כולל - חוות דעת המומחה, הרישומים הרפואיים ונתוני ההשתכרות של התובע בתקופה שלאחר התאונה), ובשים לב ל: קביעות המומחה בחוות הדעת, פיצוי בגין כאב וסבל (בהתאם לסמכותי על פי סע' 2(ב) לתקנות הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים (חישוב פיצויים בשל נזק שאינו נזק ממון), התשל"ו-1976), תקופת אי כושר רלוונטית לתאונה, הפסדי ההשתכרות הנטענים, המחלוקת לעניין היות התאונה תאונת עבודה, הטיפולים וההוצאות להם נדרש התובע לאחר התאונה, קיזוז עלות חוות דעת המומחה אשר שולמה על ידי הנתבעת (בהתאם להחלטתי מיום 06/04/11), וכל פרמטר רלוונטי נוסף, שוכנעתי לפסוק לתובע פיצוי בסך 12,000 ש"ח בגין כל ראשי הנזק הרלוונטיים, נכון להיום. 

6.         אשר על כן, אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובע סך של 12,000 ש"ח, בצירוף שכ"ט עו"ד בשיעור 12%, ואגרת משפט משוערכת אם שולמה על ידי התובע.

החיובים ישולמו תוך 30 יום מהיום, שאם לא כן ישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

נוכח מהות ההליך (פשרה על פי סע' 4(ג) לחוק, לאחר שהסתיימה ישיבת קדם המשפט השלישית בתיק), תישא הנתבעת בשליש יתרת אגרה, על פי תקנה  5(ב)(4) לתקנות בתי המשפט (אגרות), התשס"ז- 2007.

7.         המזכירות תשלח העתק מפסק הדין לב"כ הצדדים ומתייתרת הופעתם לשימועו.

ניתן היום,  י"ג ניסן תשע"ב, 05 אפריל 2012, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: